לאחר לחץ ציבורי כבד, הסכימה ועידת התביעות ב- 2003 לפרסם פומבית את רשימת הנכסים בהם זכתה או בהם מתנהלים עדיין הליכים משפטיים. לכמה חודשים, פורסמה באינטרנט רשימה של כ- 60,000 שמות של בעלי נכסים ושל פירמות. רשימה זו כללה פרטים מועטים בלבד (לעיתים רק שם משפחה או רק שם הפירמה ללא פרטי הבעלים).

ועידת התביעות נתנה מועד אחרון להגשת תביעות כנגד ה"קרן לרצון טוב" עד 31.03.2004. מייד לאחר תום המועד, הורדה הרשימה מאתר האינטרנט שלהם (בידנו נמצאים רוב נתוני הרשימה). מנגנון יישוב התביעות בועידת התביעות הוא קשה מאוד ולמעשה לא ניתן לביצוע ללא עורכי דין בגרמניה. להבדיל מהגרמנים, שהחזירו כל פיסת רכוש ליורש החוקי או לועדת התביעות, גם אם מדובר בקרוב משפחה רחוק, הרי שכדי לקבל פיצוי מועידת התביעות, לא מספיק כי תוציא צו ירושה בגרמניה לבעל הנכס אלא גם עליך להיות בעל קרבה משפחתית קרובה (בן/נכד/נין  וכו') לבעל הנכס המקורי.

בשנת 2004, חילקה הקרן לרצון טוב רק כ- 27 מיליון יורו לצאצאי היורשים.